איך מפחיתים אכילה מול מסכים אצל ילדים?
תשובה קצרה: אפשר להתחיל מארוחה אחת בלי מסכים, עם כלל משפחתי שגם המבוגרים מקיימים. עדיף לבנות שגרה עקבית מאשר להשתמש בכיבוי המסך כאיום כדי שהילד יאכל.
ההסבר המלא
מאיפה מתחילים?
אם אכילה מול מסך היא הרגל קבוע בבית, בחרו ארוחה אחת שבה תנסו שינוי ברור. הודיעו מראש שהארוחה תתקיים סביב השולחן בלי טלוויזיה ובלי טלפונים. הכלל יחול גם על המבוגרים.
שלושה צעדים לניסיון הראשון
- בחרו ארוחה שבה אפשר לשבת יחד ושאינה לחוצה במיוחד.
- כבו את המסכים לפני ההגשה והרחיקו את הטלפונים מהשולחן.
- הגישו את הארוחה הרגילה ושמרו על שיחה נעימה, בלי לעקוב אחרי כל ביס.
מה אומרים כשהילד מבקש מסך?
אפשר לומר: “בארוחה הזאת אנחנו אוכלים בלי מסך. גם הטלפון שלי בצד”. חזרו על הכלל בקצרה, בלי להתנות את החזרת המסך בכמות שהילד יאכל.
מה לא כדאי לעשות?
לא להשתמש במסך כפרס על סיום הצלחת, ולא להחליף אותו בלחץ לטעום. ארוחה בלי מסך יכולה להיות הזדמנות לאכילה משפחתית רגועה; היא אינה מבחן של כמות האוכל.
איך בודקים אם השינוי עובד?
בדקו האם הצלחתם לקיים את הכלל באופן עקבי והאם האווירה סביב הארוחה נעשתה רגועה יותר. אחרי שההרגל מתבסס, אפשר לבחור ארוחה נוספת.
ומה אם הילד אוכל רק עם מסך?
אם הסרת המסך חושפת קושי משמעותי באכילה או שהמאבקים נמשכים, כדאי לקבל ליווי מותאם. במקרה כזה חשוב להבין את הקושי, ולא להסתמך רק על שינוי הכלל המשפחתי.
האם צריך להכריח ילד לטעום? | האם צריך להוציא לגמרי חטיפים ומתוקים מהבית?