איך לדבר עם ילד על אכילה רגשית בלי לשפוט אותו?
תשובה קצרה: השיחה צריכה להתחיל בהקשבה לרגש, לא בפתרון מיידי או ביקורת על האכילה.
התשובה בקצרה
כשילד פונה לאוכל בגלל עצב, כעס, שעמום או לחץ, חשוב קודם להקשיב לרגש. לא כדאי להתחיל בהאשמה, פתרון מיידי או משפטים כמו "אתה מגזים".
אפשר לומר:
- "אני רואה שקשה לך עכשיו."
- "מה גרם לך להרגיש ככה?"
- "איך היית רוצה להתמודד עם זה?"
- "בוא נחשוב יחד מה יכול לעזור חוץ מאוכל."
המטרה היא לעזור לילד לזהות רגשות ולפתח דרכי התמודדות נוספות, כמו ציור, קריאה, הליכה, שיחה או פעילות מרגיעה אחרת.
במקום לנסות "לתקן" מיד את הילד, כדאי לתת מקום לרגש ואז לבחור יחד פעולה חלופית. למשל: כוס מים, יציאה קצרה החוצה, משחק, מקלחת, ציור או שיחה שקטה. כך הילד לומד שאוכל הוא לא הדרך היחידה להתמודד עם תחושה לא נעימה.
אם אתם מרגישים שהאכילה הרגשית חוזרת הרבה או מלווה במתח סביב משקל ודימוי גוף, מומלץ לשקול ליווי אישי. אפשר לקרוא על גילי ז'בריצקי - דיאטנית ילדים ועל תחומי הליווי המקצועי באתר.