יום רביעי | 04.03
פגים מגיעים לעולם מוקדם מהצפוי — ולמרות הרפואה המתקדמת, הם עדיין זקוקים לליווי צמוד כדי להשלים את תהליכי הגדילה וההתפתחות שאמורים היו להתרחש ברחם. אחד האתגרים המרכזיים בתקופת הפגייה ובחודשים הראשונים בבית הוא הסיכון המוגבר לחסרים תזונתיים.
בכתבה זו אציג את החסרים הנפוצים ביותר אצל פגים, למה הם מתרחשים, כיצד מזהים אותם ומהי הדרך הנכונה למניעה.
בשבועות האחרונים להיריון — בעיקר בשליש השלישי — העובר אוגר מאגרי ברזל, ויטמינים, מינרלים ושומנים חיוניים להתפתחות.
כאשר לידה מתרחשת מוקדם:
כ־80% ממאגרי הברזל של תינוק נוצרים בשליש השלישי. פגים שנולדים לפני הזמן מגיעים לעולם כמעט ללא מאגרים.
המשמעות: עלייה בסיכון לאנמיה, פגיעה אפשרית בהתפתחות מוחית, עייפות, נטייה לזיהומים.
מניעה וטיפול:
תוספת ברזל לרוב החל מגיל שבועיים, מינון ייקבע לפי משקל ומעקב רפואי.
בנוסף, מעקב פריטין והמוגלובין.
מניעה וטיפול : תוסף יומי בהתאם להמלצות.
מעקב התפתחות וגדילה לווידוא מינון מספק.
בשלב האחרון ברחם אמורה להתרחש קפיצה משמעותית בבניית מסת עצם. פגים מפספסים את תקופת השיא הזו.
סיכון אפשרי: “אוסטאופניה של הפגות” — מצב של ירידה בצפיפות העצם.
מניעה וטיפול: שימוש בפורמולה ייעודית לפגים או העשרת חלב אם (Human Milk Fortifier) בפגייה.
העשרות נוספות לפי צורך.
מעקב אחר פוספט, סידן ו- ALP בבדיקות הדם.
בפגים קשה לעיתים לראות סימני חסר חיצוניים, ולכן ההערכה מורכבת משלושה חלקים: מעקב גדילה, התנהגות אכילה – עייפות חריגה, חוסר תיאבון, חוסר יכולת להשלים ארוחות ובדיקות דם מסודרות.
פגים זקוקים לתשומת לב תזונתית מוגברת — לא כי הם “חלשים”, אלא משום שהם פשוט לא הספיקו להשלים את התפתחותם ברחם. עם הנחיה מקצועית נכונה, תוספים מותאמים ותזונה מדויקת, ניתן למנוע בקלות כמעט כל חסר תזונתי ולתמוך בגדילה ובהתפתחות אופטימליים.
רוב מאגרי הברזל של העובר נוצרים בטרימסטר השלישי להריון. מכיוון שפגים נולדים לפני הזמן, הם מגיעים לעולם עם מאגרים דלים מאוד. כדי למנוע מצב של אנמיה, שעלולה להשפיע על ההתפתחות והגדילה, ההמלצה הרפואית היא לתת תוספת ברזל חיצונית (לרוב מגיל שבועיים), בהתאם למינון שמותאם אישית לפג.
אוסטאופניה היא מצב של ירידה בצפיפות העצם, הנובעת מכך שהפג פספס את התקופה ברחם שבה העצמות מתחזקות וסופגות סידן וזרחן. כדי למנוע שברים ולחזק את העצמות, פגים מקבלים העשרה של סידן וזרחן (בתוך ה-HMF בפגייה) וויטמין D. חשוב להמשיך במעקב אחר רמות ה-ALP והזרחן בדם גם לאחר השחרור.
בניגוד למבוגרים, אצל פגים קשה לראות סימנים חיצוניים בולטים לחסר תזונתי, ולכן המעקב מתבסס על שלושה דברים: קצב הגדילה (חוסר עלייה במשקל הוא נורת אזהרה ראשונה), בדיקות דם שגרתיות (לברזל, ויטמין D, סידן ועוד), וסימני התנהגות כמו עייפות קיצונית בזמן האוכל או חיוורון.