מה זה NEC? ולמה דווקא פגים בסיכון?
NEC היא דלקת חריפה של המעי, שעלולה להוביל ל: פגיעה בדופן המעי, חדירת חיידקים לדם (ספסיס), נמק במעי, צורך בניתוח ולעיתים כריתה של חלק מהמעי.
פגים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד משום ש :המעי שלהם עדיין לא בשל תפקודית וחיסונית, מערכת החיסון שלהם חלשה, אספקת הדם למעי פחות יציבה וכן, קיים חוסר איזון בפלורת המעי.
ככל שהיילוד נולד בשבוע לידה מוקדם יותר, חוסר הבשלות של מערכת העיכול גדול יותר ולכן, הסיכוי לדלקת הנמקית של המעי גדל.
הביטויים של הדלקת הנמקית של המעי, המופיעים לרוב כ-8-10 ימים מהלידה, כוללים בין השאר בטן נפוחה, יציאות דמיות וקושי בתזונה. סימפטומים אלו יכולים להופיע בחומרות שונות, כתלות בדרגת הדלקת.
התזונה כגורם מגן – החשיבות של חלב אם
אחד הממצאים החשובים והחד־משמעיים במחקר:
חלב אם הוא גורם ההגנה התזונתי החזק ביותר מפני NEC
חלב אם תורם ל: הבשלת רירית המעי, חיזוק מערכת החיסון המקומית, עידוד גדילה של חיידקי מעי “טובים”, הפחתת חדירות המעי לחיידקים מזיקים.
בפגים שאינם יכולים לקבל חלב ביולוגי, חלב אם מתורמת מהווה חלופה חשובה להפחתת הסיכון ל־NEC.
בנוסף לחלב אם, ישנה מחקרים רבים אשר מצביעים על שימוש בפרוביוטיקה, אשר מכילה חיידקים ידידותיים, כמפחיתה את השיעור והחומרה של הדלקת הנמקית וכן מונעת את הופעתה.
האתגר התזונתי כאשר מתפתח NEC:
- הפסקת הזנה דרך הפה: כאשר עולה חשד ל־NEC: המעי מקבל “מנוחה מוחלטת”, התינוק עובר מהזנה אנטרלית להזנה תוך ורידית (TPN)
זהו שלב קריטי שמלווה בסיכון: לאובדן משקל, לפגיעה במאגרי חלבון ולירידה במדדים. - חזרה הדרגתית ומבוקרת להזנה: לאחר שיפור קליני: חוזרים להזנה בהדרגה בנפחים קטנים מאוד ובתדירות גבוה עם מעקב צמוד אחר סבילות
גם כאן, חלב אם הוא הבחירה הראשונה. - סיכון לתת-תזונה ממושך: פגים שחוו NEC נמצאים בסיכון גבוה ל: עלייה איטית במשקל, חוסר במינרלים, פגיעה בבניית שריר, האטה בקצב הגדילה
במקרים שבהם בוצעה כריתת מעי – הסיכון התזונתי אף גבוה יותר.
ברוב המקרים כדי לפצות על: פגיעה בספיגה, צרכים מוגברים לשיקום והגבלות נפח נדרשות העשרות תזונתיות – העשרת חלב אם, שימוש בפורמולות מיוחדות, תוספת חלבון, תוספת קלוריות, תוספת שמן ועוד…
ההתאמה התזונתית חייבת להיות אישית ומבוקרת, לפי מצב המעי, הגדילה ובדיקות הדם.