רגע השחרור מהפגייה הוא מרגש, אך גם מלווה בחששות רבים. עבור הורים רבים, האכילה היא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בשבועות ובחודשים שלאחר החזרה הביתה.
פגים רבים מתקשים לאכול בצורה רציפה, רגועה ומספקת — וקושי זה עלול להשפיע על הגדילה, הביטחון ההורי וההתפתחות הכללית.
חשוב לדעת: קשיי אכילה בפגים הם תופעה נפוצה, מוכרת וברת טיפול.

קשיי אכילה יכולים להתבטא ב: ארוחות שנמשכות זמן רב, כמויות אכילה קטנות, סירוב לבקבוק או לשד, בכי בזמן האוכל, הקאות חוזרות, עלייה איטית במשקל, מעבר קשה למוצקים.
הכלל החשוב ביותר הוא – שלא כל התינוקות אוכלים בדיוק אותו הדבר.
על כן, חשוב להיות במעקב גדילה מותאם אישי, אצל דיאטנית תינוקות המתמחה בפגים מיד לאחר השחרור מהפגייה ובהתאם לגדילה.
קשיי האכילה משפיעים לא רק על התינוק — אלא גם על ההורים: לחץ סביב זמני האוכל, דאגה מתמדת למשקל, מאבקי האכלה, תחושת חוסר ביטחון.
לכן הליווי חשוב לא רק מבחינה תזונתית — אלא גם רגשית.
דיאטנית קלינית המתמחה בפגים: בונה תוכנית הזנה מותאמת אישית, עוקבת אחרי קצב הגדילה, מסייעת בהתאמת מרקמים ונפחים, מדריכה כיצד לזהות סימני רעב ושובע, מסייעת ביצירת חוויית אכילה רגועה.
במקרים מורכבים, נעשה גם שיתוף פעולה עם: קלינאית תקשורת, רופא ילדים, פיזיותרפיסט התפתחותי
קשיי אכילה בפגים הם אתגר נפוץ, אך עם אבחון נכון, התאמה תזונתית וליווי מקצועי — ניתן לראות שיפור משמעותי.
הדרך לא תמיד מהירה, אך היא אפשרית, בטוחה ומעודדת.
תגובות כמו בכי, הקשתת גב או סירוב לאכול נובעות לרוב משילוב של כמה גורמים: חוויה שלילית קודמת (כמו זונדה או הנשמה) שיצרה רגישות באזור הפה, או אי-נוחות פיזית כמו רפלוקס (עליית תוכן קיבה) שגורם לצריבה. במקרים אלו, התינוק מקשר את האוכל לכאב או לחץ. הפתרון הוא לא “להילחם”, אלא ליצור חוויה מתקנת ורגועה, ולעיתים להסמיך את המזון או לשנות תנוחה בהתייעצות עם איש מקצוע.
פגים רבים מתעייפים מהר בגלל שהתיאום בין מציצה, בליעה ונשימה דורש מהם מאמץ אדיר, במיוחד אם יש להם רקע נשימתי. אם הארוחה נמשכת מעל 30-40 דקות, התינוק שורף יותר אנרגיה ממה שהוא מקבל, והאכלה הופכת ללא יעילה. במקום להאריך את הארוחה, עדיף להציע ארוחות קטנות יותר לעיתים קרובות יותר, או להשתמש בפטמה שמזרימה חלב בקצב שמותאם ליכולת שלו (לא מהיר מדי ולא איטי מדי).
הכלל הראשון הוא להפריד בין הלחץ שלכם (ההורים) לבין הארוחה של התינוק. נסו להאכיל במקום שקט ללא הסחות דעת, כבדו סימני שובע (כמו סגירת פה או הסטת מבט) ואל תדחפו את הבקבוק בכוח. ככל שהאווירה תהיה רגועה יותר וללא מאבקים, כך הביטחון של התינוק יחזור והאכילה תשתפר.